ביה"ד דחה ערעור על חומרת העונש למורשע בעבירות פגיעה בבטחון המדינה

הנשיא אל"ם אהרון משניות  :

המערער הורשע בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת וגרימת מוות בכוונה ודינו נגזר למאסר עולם. מדובר ברצח של נהג משאית יהודי, משה יוחאי ז"ל, אשר נרצח ע"י מחבלים בסמוך לכפר דיר ע'סאנה ביום 29/06/04. לפי כתב האישום המערער היה שותף פעיל בתכנון הרצח, סיפק לרוצחים נשק ותחמושת ואף היה שותף פעיל להתייעצויות היכן לבצע את הרצח באופן שיצמצם את הסיכוי לגלות את המבצעים. לאחר הביצוע סייע המערער בהסתרת הנשק שבו בוצע הרצח. המערער הודה בעובדות, אך טען שמדובר בסיוע בלבד, ובית המשפט קבע בהכרעת דינו כי מדובר בשותפות ולא בסיוע. על כך מערער הסנגור. לטענת הסנגור, טעה בימ"ש קמא כאשר קבע שהמערער שותף לביצוע הרצח, שכן חלקו באירוע אינו עולה כדי שותפות, בין היתר מפני שלא נכח בעת ביצוע הרצח, ובשל חלוף הזמן מאז סיפק את הנשק והתחמושת ועד שהרצח בוצע, כעשרה ימים לאחר מכן. הסנגור מוסיף וטוען כי גם אם לא יתקבל הערעור ביחס להכרעת הדין, מידת מעורבותו של המערער באירוע, מצדיקה כי ייגזר עליו עונש קל יותר מאשר מאסר עולם. לעומת זאת, התובע טוען כי אין להתערב בהכרעת הדין ואף לא בעונש שנגזר.

עיינו עיין היטב בהכרעת הדין של בימ"ש קמא. ביהמ"ש פירט את המבחנים הנדרשים להכרעה באשר להגדרתו של שותף למעשה עבירה, ולאור המבחנים הללו בחן את הנסיבות הקונקרטיות שלפנינו, וכך קבע בימ"ש קמא:

"על פי העובדות בהן הודה הנאשם, הוא היה שותף לתכנון הראשוני של הרצח. בביתו ובמקום עבודתו נערכו הפגישות עם חברי החוליה שקשרה לבצע את הרצח. הוא השתתף בחלוקת התפקידים בין חברי החוליה, ובמסגרתה פנה לפעיל טרור והשיג רובה, ולאחר מכן לפעיל טרור אחר, שממנו השיג את הכדורים ששימשו לרצח.

כפי שמפורט בכתב האישום, הנאשם ייעץ לחבריו לחוליה בנוגע למקום שבו כדאי לבצע את הרצח, אך דעתו לא התקבלה. אין בכך כדי להפחית מאחריותו למעשים. העובדה שבסופו של דבר דעתו לא התקבלה בשאלה זו - אינה מעלה ואינה מורידה. החשוב הוא, שמעמדו בקרב חברי החוליה היה כזה, שאיפשר לו להביע דעתו באשר לדרך המתאימה לביצוע הפשע. עובדה היא, שבעניין אחר - הימנעות מהחזרת הרובה אליו מייד לאחר הרצח - דעתו אכן התקבלה...

...

מכל אלה יש להסיק, שהנאשם היה מעורב בתכנון הראשוני של הרצח, בקביעת מאפייניו ופרטי ביצועו; במסגרת חלוקת התפקידים בין המפגעים הוא השיג את אחד מכלי הנשק ואת הכדורים ששימשו לרצח, ובכך תרם משמעותית לתוצאה הקטלנית; הוא היה בעל שליטה על קידום הרצח, וניכר שראה עצמו שותף מלא למעשה ובעל מעמד בכיר מספיק בחולייתו; מעמד בכיר זה הביא לכך שפגישות השותפים נעשו בביתו ובמקום עבודתו, ואפשר לו לקרוא אליו את החברים האחרים בחוליה, ולבקש מהם דיווח לאחר מעשה; אל הנאשם הוחזר נשק הרצח לאחר מעשה".

קביעותיו של בימ"ש קמא מבוססות היטב ועולות מעובדות כתב האישום שבהן הודה המערער. חלוף הזמן בין הספקת הנשק ובין ביצוע העבירה לא היה בו כדי לכרסם במידת המעורבות של המערער, וגם העובדה שהוא לא נכח פיזית במקום ביצוע הרצח אינה מפחיתה את אחריותו, ואין בה כדי להשפיע על הגדרתו כשותף. מסקנתו כי מידת מעורבותו של המערער מרכזית ועולה כדי שותפות במעשה העבירה, עולה בקנה אחד עם ההלכות שנפסקו בעניין זה, ולא מצאתי כי נפלה בהכרעת הדין טעות שמחייבת את התערבותנו.

משהגעתי למסקנה כי צדק בימ"ש קמא בקביעתו כי המערער היה שותף לביצוע הרצח, העונש הראוי לו הוא מאסר עולם, ובדין פסק כך בימ"ש קמא.

סוף דבר, נוכח האמור לעיל, אני מציע לחברי לדחות את הערעור על שני חלקיו. 

השופט סא"ל משה שילה :

אני מסכים.

השופט סא"ל יעקב לרר :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של הנשיא .

ניתן והודע היום 28 בנובמבר 2007,  י"ח בכסלו התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: